נניח שהאינטרנט שבק חיים. פשוט לא עובד. "אין שום בעיה", מישהו בבית חשב לעצמו, והמשיך לניתוק השקע מהחשמל, וחיבורו מחדש. אלא, שגם זה לא עבד. "אין שום בעיה", מישהו אחר בבית חשב לעצמו, והמשיך לשיחת הטלפון עם התמיכה הטכנית של חברת האינטרנט. אלא שבמסגרת השיחה, הנציג מוסר שמדובר בספק, ולא בתשתית. וזה, לצערו, לא תחום האחריות של החברה שנמצאת על הקו. או לחילופין, מדובר בתשתית ולא בספק, וגם במקרה זה, יש להרים טלפון, "לחברה השנייה". אז מה ההבדל בין ספק ותשתית, איך יודעים למי להתקשר, ובאילו מקרים ניתן להרים שיחת טלפון אחת ולדבר עם נציג שיידע לתת מענה על שני התחומים? כל זה, בכתבה הבאה.
מה ההבדל בין ספק לתשתית?
אינטרנט זה אינטרנט, אין יותר מדי מה להגיד לגביו. מדובר ברשת של שרתים, אשר מייצרים ביניהם את הדבר ה-מאוד אבסטרקטי, רעיוני ועם זאת פרקטי להפליא שנקרא אינטרנט. אמנם, הרשת מבוססת על תשתית פיזית, ואילו, כשאנחנו חושבים על אינטרנט כרעיון, אנחנו לא בהכרח נדע על מה היא באמת מתבססת. לחלקנו אולי יש ראוטר בבית, ואולי אנחנו מקשרים רעיונית בין ראוטר לבין רשת. חלקנו אולי ראינו חוות שרתים, ואולי למדנו לקשר בין זה לבין אינטרנט. דרך אחרת לחשוב על זה, היא על מים וכוס. לכל אחד יש את הרכיב שלו במשוואה. הן החלק שאנחנו באמת עושים בו שימוש (מים), והן החלק שנמצא שם כדי לספק תמיכה טכנית (הכוס) ולגרום לכל המהלך לקרות.
מה תפקידה של תשתית?
במילים אחרות, הכוס היא כל הרבדים הפיזיים הקשורים לרשת האינטרנט. בין אם מדובר בשרתים, חווטים, צינורות וכל דבר אחר המתקשר לארונות תקשורת מרכזיים, שעושה את דרכו עד בית הלקוח, גם אם צריך לעבור מתחת לאדמה. מדובר בתשתית פיזית, המאפשרת את המעבר של מה שאנחנו קוראים לו אינטרנט. או "מים". במדינת ישראל ישנן 4 חברות תשתית מרכזיות, לרבות הוט, בזק, סלקום (שעושה שימוש בתשתית של הוט), ופרטנר (שעושה שימוש בתשתית של בזק). על כן, תשתית היא כוס המים שלנו. תשתית היא הרובד הפיזי שמכיל את המים.
מה תפקידו של ספק?
ספק, לעומת זאת – הוא המים עצמם. המים יכולים להיות צלולים, נקיים ועשירים. וככל שהמים יותר עשירים וצלולים, כך חווית הגלישה יותר עשירה ויעילה. ניתן לחשוב על זה כמו מים עכורים (אינטרנט איטי ומקרטע) אל מול מים טהורים ושופעים (אינטרנט מהיר ויעיל). אם אנחנו פותחים לפטופ או סמארטפון, אנחנו למעשה ניגשים למים, שזרמו דרך התשתית (הכוס). התשתית הזרימה את המידע עד לנקודת הקצה, אצל הלקוח. המידע שהגענו אליו כדרך גלישה, שוכן על שרת מסוים במדינת ישראל או במקומות אחרים בעולם.
מה ערכה של תשתית "מהירה"?
ניתן לחשוב על שרת כמעין מקור מים נייח ועל תשתית שאפשרה לנו לקחת מים מנקודה מרכזית, אל נקודת הקצה (הפה שלנו). במילים אחרות, תשתית המים אחראית על הזרמת המידע מהשרתים עד נקודת הקצה (בית הלקוח). ובמקרה זה תהיינה אפשרות לבחור את מהירות הגלישה. מהירות הגלישה יכולה להיות כמה עשרות מגה ואף מעל ל-100. ניתן לחשוב על מהירות הגלישה, כעל "מהירות השתייה", המהירות בה המים יגיעו מהאגם אל נקודת הקצה, אל הלקוח שמעוניין לשתות מהם.
יש מקומות שממש הצליחו לשפר את מהירות ואיכות התשתית, כדרך פריסתם של סיבים אופטיים. יש שיגידו שמדובר בפריסה הנמצאת בחיתוליה ועל פי כן נמצאת כאן באזורים מסוימים בארץ, כדרך רכישת השירות מחברות מאוד ספציפיות (כמו פרטנר סופר פייבר).
מתי להתקשר לספק ומתי להתקשר לחברת התשתית?
בהינתן כך שאין מים בצנרת (בכוס), האם זה הזמן להתקשר לחברת התשתית? כלומר, לחברה שאחראית על העברת המים (כדרך כוס מים) מהאגם (השרת)? ובכן יכול מאוד להיות. אם...
- ישנה נורת סנכרון כבויה או מהבהבת בראוטר
- ישנה בעיה בטלפון קווי
- ישנה בעיה במערכת הבית החכם
זה הזמן לחייג לחברה שאחראית על התשתית.
ואיך יודעים אם זה הזמן לחייג לספק?
- אם המים עכורים ולא טעימים, משמע – יש גלישה איטית, מקרטעת, רווית ניתוקים ופשוט לא אחידה
- אם נורת הסנכרון קבועה גם כשיש תקלה בגלישה
זה הזמן לחייג לחברה שאחראית על ספק האינטרנט.
האם ניתן לקבל גם וגם?
ואילו, לא צריך לחשוב רחוק. כיום, ישנן חברות המציעות חבילות אינטרנט המשלבות בין ספק לתשתית. בשנת 2015, התרחשה רפורמה בשוק האינטרנט. חברות מסוימות פשוט החלו להציע חבילות משולבות אשר פטרו את הצורך להבדיל בין שני האמצעים. יש שיגידו, שתופעת לוואי הנלווית לכך הייתה הורדת מחירים בעולם התשתיות, עקב פירוק ריכוזיות. יתרון נוסף, הוא היכולת לעבור בין תשתיות וספקים, ולמצוא את ההצעה המתאימה ביותר ללקוח. כל עוד יש כוונה לבצע ניתוק יזום מהחברה (בין אם מציעה ספק, תשתית או שניהם) ואף להחזיר ציוד קצה אם מתבקש.
ספקיות אינטרנט מהיר בישראל:
